כוכבים רבותי! כוכבים!

שלום , מזמן לא כתבתי פה, אבל זה מרגיש לי כאילו הגיע הזמן, אז יאלה… פוסט זה יכלול את הסיפור מאחורי התמונה הזאת שהוא תרגום של מאמר שלי שפורסם ב diyphotograhy

wmggw

כמו כן הוא יכלול תמונות מעוד מפגש של צילום כוכבים שבו הייתי נוכח. אז יאלה בואו נתחיל.

בשנת 2006 יצא אלבום חדש לביטלס, כששמעתי את זה לא ממש הבנתי איך, לאחר בירור התברר שהמפיק המוסיקלי של הלהקה, ג'ורג' מרטין, פשוט לקח את כל ההקלטות המקוריות ומיקסס אותם מחדש, הוא התבסס על קטעי דמו מוקלטים ועל קטעים שהוקלטו אבל לא הוכנסו לאלבומים.

שיר אחד היה גרסא אקוסטית לשיר המקורי, גרסא שבה מנגן גם אריק קלפטון (וזאת אחת הפעמים היחידות שעוד מישהו חוץ מהרביעיה מנגן בהקלטה של הביטלס) לדעתי הוא קלע בול, והשיר מעביר את המסר שלו יותר טוב מהמקור אפילו. השיר הוא while my guitar gently weeps, שיר שכתב הגיטריסט של הביטלס ג'ורג' הריסון (ומי שמכיר את הסיפור בין הריסון קלפטון ופטי בויד מבין כמה זה מרגש לשמוע את שתי אומני הגיטרה האלו מנגנים יחד )
כיום יש לי במחשב 18 גרסאות שונות של השיר. זה פשוט אחד מהשירים האלו שכולם אוהבים לנגן… לפני כמה חודשים, אולי אפילו שנים, נולד לי רעיון איך להעביר את המסר של שורה מהשיר בתמונה אחת ויחידה. השורה היא "I look at the world and I notice it's turning While my guitar gently weeps "

הרעיון היה לצלם שביל כוכבים, ובצידו להוסיף מישהו מנגן בגיטרה, ככה שגם יהיה את תחושת הסיבוב עם השביל כוכבים וגם הנגן גיטרה בפריים.

הפריים הזה ישב המון זמן בראש ואפילו סקיצה שלו הוכנסה ל"מחברת הסקיצות" מאז קרה מה שקורה כשמשהו מוכנס למחברת ההיא… הוא נשאר שם, אחרי חודש שבו למדתי רצוף למבחנים ( אני סטודנט להנדסה ) החשק לצלם גבר עלי…
התמונה ממחברת הסקיצות  (לא מומלץ לבעלי לב חלש)

DSC_5802
על מנת לצלם שבילי כוכבים צריך להימנע מזיהום אור, המקום היחיד בישראל שרחוק קילומטרים מכל ישוב הוא הנגב, שהוא מדבר. יצרתי קשר עם חבר בשם אבי ביטון שגר בנגב וקבענו תאריך על סמך מתי פנוי לשתינו ועל סמך מזג האוויר. על מנת לצלם שביל כוכבים צריך לדעת איפה יש אור שיכול להפריע בתמונה, אחד ממקורות האור הכי מפריעים הוא הירח, וכן בעזרת תוכנה חימנית בשם Stellarium בדקנו איפה יהיה הירח ומתי הוא שוקע, ידענו שהוא שוקע ב 2 בדיוק.

צילום מסך של התוכנה

2-23-2013 18-47-45

בעזרת google earth  והידע של אבי על איזור הדרום בחרנו מיקום שבו נצלם. וזה הקורדינטות למעוניינים

30°13'46.70"N

35° 0'13.66"E

ביום שלישי אני מכין תיק עמוס ציוד ויוצא, לוקח את אחי התותח שתכלס רק בגללו לא נרדמתי בדרך חזרה רון ונוסע לכיוון הדרום, בתחזית היה רשום שבארץ מעונן אבל בדרום אין ענן בשמיים, לא היום ולא מחר בעודי נוסע אני מסתכל וכל השמיים מעוננים, מה שנורא הלחיץ אותי. אחרי 3 וחצי שעות נסיעה וכמה פקקים בדרך

DSC_5426

הגענו לאבי, וגם אצלו היו עננים, נכנסו לבית, נחנו אכלנו ועשינו הכנות אחרונות לצילומים.

העמסנו את המכוניות בגנרטור, כבלים מאריכים, עמודי תאורה, פלאשים של סטודיו, מצלמות, מזון, מזרנים ועוד כמה דברים, ולקראת השעה  12  וחצי יצאנו עוד יותר דרומה לכיוון נחל ציחור. כבר כשיצאנו לא היה ענן בשמיים, אבל לא נראו יותר מדי כוכבים, כי היינו בתוך עיר.

אחרי משהו כמו 45 נסיעה פנינו מהכביש הראשי לשביל עפר, זהו בעצם איפה שזורם הנחל כשיש גשם… בעודנו נוסעים ומדברים בטלפונים על מנת לקבוע מיקום טוב לעצור בו אני מפעיל ברכב את השיר, אותו שיר שאנחנו הולכים לצלם, בגרסא היפיפיה של Peter Frampton. כשראינו את העץ שנפל באחד השטפונות החלתנו לעצור לידו. החננו את המכוניות בצד, כיביתי מנוע, הנורות של הרכב גם נכבו, אבל המוסיקה נשארה דולקת… לעייני נגלו שמיים מלאי כוכבים כמו שלא ראיתי מעולם. חיוך מרוצה התגנב לי על השפתיים…

בזמן שאבי ורון הדליקו את הגנרטור וההתחילו לעשות מדורה קטנה שנוכל להכין את הקפה

DSC_7065

אני לקחתי את המצלמה על חצובה והתחלתי לחפש מיקום. הירח היה עוד בשלבי שקיעה, ורציתי להתחיל לצלם ישר בשקיעתו. הקפתי את העץ ובעזרת מצפן חיפשתי את הצפון, מצחיק שביום רגיל אני מוצא את כוכב הצפון בשמיים בלי בעיה, אבל דווקא שם בגלל שהיו כל כך הרבה כוכבים הייתי צריך מצפן. התמונות הראשונות היו פשוט כדי למצוא את הקומפוזיציה של התמונה, להבין איך זה יראה

Img2024

לאחר מכן קיבעתי את החצובה חזק ואפילו קשרתי לה משקולות ש"ריחפו" סנטימטר מעל הקרקע, מה שהוריד את המרכז הכובד שלה ונתן לה איפלו יותר יציבות. מתחנו כבל מאריך מהגנרטור (שנשאר ליד המכוניות) לכיוון המצלמה, חיברנו לחשמל מחשב נייד שעליו הייתה תוכנת Nikon camera control, תוכנה המאפשרת שליטה במצלמה בעזרת המחשב, וראיית התמונות ישר על המסך המחשב… השעה הייתה 2, הירח שקע, והתחלנו לצלם כמה תמונות ניסיון על מנת לבדוק באיזה נתוני צילום אנחנו רוצים לצלם.

אחרי שזה הוחלט היה צורך לפקס למוקד ההיפרפוקלי על מנת להגיע לעומק שדה ופוקוס אידיאליים.

בעזרת נוסחא פשוטה ומחשבון של אייפון חישבנו את המרחק, בעזרת מטר שהבאנו מראש מדדנו את המרחק המדוייק, שמנו שם אובייקט שהערנו עליו ופיקסנו עליו, לאחר מכן נעלנו את הפוקוס… הכל היה מוכן. נתנו למחשב פקודה לצלם עד שאנחנו נפסיק אותו. והפעלנו. התמונות של הרבע שעה הראשונה התפקששו קצת כי העשן מהמדורה בשילוב פנס שחיברנו לגנרטור הפריעו לתמונה

Img2058

 אז טיפלנו בזה ככה שהפנס לא יפריע . כמו כן סימנו קו שאחריו אסור להעיר, על מנת  שלא "יגלוש" אור לפריים. והנה סרטון המורכב מכל הפריימים מחוברים אחד אחרי השני (מומלץ בHD)

לפי כל התחזיות השמש אמורה לזרוח בשעה 6 ורבע, אבל כבר ב 5 ורבע השמיים התחילו להתבהר והכוכבים התחילו להעלם, כשזה קרה העמדנו 2 פלאשים של 100 וואט, ומיקמנו אותם ככה שאחד יהיה מעלי והשני בזווית של 45 מעלות בערך

DSC_7086

את המצלמה השארנו באותו המיקום. צילמנו מספר תמונות שלי מנגן בגיטרה, התמונות צולמו בדיוק בזריחה (שזאת השעה הכי קרה ביום) ובזמן שכולם הסתובבו בחוץ עם 3 4 שכבות לבוש אני לבשתי רק חולצה דקיקה, ניתן לראות את ההבדלים בתמונה הבא

Img2466

לאחר שצולמו התמונות קיפלנו את הציוד, ואני התחלתי במסע של 400 קילומטר עד לבית. אחרי 4 שעות נסיעה וכמה עצירות קטנות בדרך הגענו. במצב הזה טבעי שהייתי הולך לישון לנוח קצת, אבל אני ישר רצתי למחשב והתחלתי לערוך.

התמונות הוכנסו ללייטרום ושם עברו תיקונים קלים של  צבע\בהירות\clarity ולאחר מכן כל התמונות נשמרו בפורמט TIFF על מנת לא לפגוע באיכות.  לאחר מכן התמונות הוכנסו לתוכנה Startrails, תוכנה חינמית שעושה את החיבור, מה שהיא בעצם עושה זה לקחת את הפיקסל הכי בהיר מכל תמונה ועל ידי כך היא יוצרת את השבילים של הכוכבים. התמונה מראה בכל רגע נתון את החיבור עד אותה תמונה. בתמונה שלי היו 297 פריימים שחוברו, ובערך בפריים 40 כאשר התוכנה הראתה לי מה יש עד עכשיו הבנתי שהצלחתי! רגיעה עצומה נפלה עלי ואפילו ירדה לי דמעה… אחרי 800 קילומטר של מסע, 38 שעות ללא שינה הצלחנו! התמונה שיצאה מהתוכנה היא

Startrails1

והנה סרטון שמראה איך התוכנה מחברת את התמונות

חזרתי ללייטרום ובחרתי איזה תמונה שלי מכל התמונות שצולמו כדאי להדביק. התמונה שנבחרה

Img2419

הכנתי את התמונה של הכוכבים והתמונה שלי לפוטושופ על מנת ליצור את החיבור, די מהר הבנתי שאני קשור רגשית מדי לתמונה הזאת ולכן אני פשוט לא מצליח. לכן פניתי ל Natalie Houlding הידועה בכינוי "הפיה" כי בכל מה שקשור לפוטושופ היא פשוט יודעת לעשות קסמים. נטלי היא אומנית ישראלית במקור החיה כיום עם משפחתה באנגליה. היא חיברה את התמונות ולאחר מכן התנהל דיון באורך כמה שעות לגבי באיזה זווית\צורה\הטיה\פונט להוסיף את הכיתוב. קצת מצחיק שדווקא על זה "בזבזנו" כל כך הרבה זמן. לבסוף הוחלט והתוצאה לפניכם…

והנה תיאור של נטלי לגבי מה שהיא עשתה:

"הדבר הראשון שעשיתי היה להחשיך את הצילום השני עם הדמות, ולהתאים כמה שיכולתי לשלב הראשון. העלתי את השכבה של הדמות מעל לשכבה של הרקע, הייתי צריכה להתקרב ממש על 100 אחוז ולשנות מעט את השקיפות של השכבה השניה כדי למצוא את הנקודה ששני הצילומים מדוייקים עד לפיקסל האחרון.

ואז יצרתי מסכה לשכבה השניה ועם המברשת על צבע שחור התחלתי לנקות את האזורים הלא רצויים. עבודה עם סבלנות ועם הרבה מחשבה, צריך לשים לב לפי ההיגיון איזה חלק להשאיר ואיזה חלק להשמיט מהצילום.

בשלב הבא התאמתי את התאורה של שתי השכבות כדי שלא תווצרנה תאורות שונות ברמות שונות.

לאחר מכן חיברתי את השכבות וחידדתי באופן ממוקד והעלמתי רעשים בנוסף. באופן ממוקד זה אומר שלאחר החידוד הכללי פשוט פתחתי מסכה לשכבה ושוב עם המברשת השחורה על 100 אחוז שקיפות ושוליים רכים פשוט "ניקיתי" אזורים שלא היו זקוקים לחידוד או לניקוי רעשים.

באיזור של הדמות הנמכתי את רמת הצבעוניות וחיזקתי את הצבעוניות בשאר הצילום."

כל פעם שאני נזכר בתמונה הזאת אני לא יכול לשכוח איך בזמן שהמצלמה מצלמת לה אני שוכב על הגב ליד המצלמה. בחושך מוחלט, בוהה בכוכבים, שומע כל כמה שניות את המצלמה מצלמת ומה שעובר לי בראש זה
As I'm sitting here doing nothing but aging .Still my DSLR gently clicks


זה היה הסיפור מאחורי התמונה, אבל זה לא הכל! הנה עוד תמונות כוכבים ממפגש שכלל את אבי ועוד כמה חברים, אי שם במכתש רמון
מיקי הררי, גיטריסט ב"חברים של נאטשה" צולם על ידי חשיפה ארוכה ויריית פלאש מתוך ה"לוע"

DSC_7630

אותו "לוע" הפעם יורה צבעים. בתכלס זה לדים צבעוניים.


DSC_7747

לכל מי ששואל מה זה המקום אז זה תנור ישן במחצבה, הנה צילום פנורמי של המקום שבו רואים גם את כל הצוות

[Group 0]-DSC_7452_DSC_7455-4 images

ואם כבר צוות אז הנה כמה מחברי הצוות, אבי ביטון בפעולה

DSC_7506 DSC_7682

וכמובן אדוארדו, כיוון את המצלמה לצלם כוכבים נופלים חחחח

DSC_7659

ואחרון אבל ממש לא חביב, אחי רון וינר, תותח אמיתי

DSC_7617
ווואו זה היה פוסט חזרה לחיים ארוך במיוחד.
אגב, אני ואבי מוציאים סדנא על צילום כוכבים עוד חודש, אז מי שמעוניין שילחץ כאן לפרטים

Advertisements

פורסם ב-4 בספטמבר 2013,ב-עריכות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: